המדריך הבסיסי ליין
יין מלבד היותו משקה, הוא תרבות שלמה.
ניתן לומר שאם יש משהו גלובאלי שניתן לדבר עליו בכל אירוע חברתי,
פגישה עסקית, דייט, פגישה עם המחותן......... - זה על יין.
חוץ מזה שתמיד כדאי להבין קצת ביין , כך תוכל/י להצטרף לכל שיחה בנושא יין,
לעטות מבט רב חשיבות על הפנים (של אחד שמבין..),
להביע דעה, תוך כדי הנהון קל בראש, ולהראות שאתה / את בעניינים....
בכלל, ביהדות ליין מקום מרכזי - בשבתות, חגים, ובכלל בכל שמחה.
לא מזמן השתתפתי בערב טעימות יין בהנחיית היינן המומחה מאיר פורמנסקי.
וכדי שגם אתם קוראיי היקרים והיקרות תבינו ביין, אני מעלה את מה שרשמתי בערב -
המדריך הבסיסי ליין:
הכנת היין:
התהליך מתחלק לשני סוגים - העולם הישן / העולם החדש - ידני / ממוכן.
כל ההסטוריה של הבקבוקים החל מהמאה ה - 18. עד אז שתו מהחבית*.
שמות / סוגי הבקבוקים הם מהמחוזות בצרפת.
איכות היין:
תלויה באיכות הבצירה - ממש ביום ובשעה.
היינן מודד את רמת החמיצות בענב כדי להחליט על יום ושעה מתאימים לבצירה.
לרגע הבצירה יש משקל משמעותי באיכות של היין.
למשל, לא בוצרים ביום שמש או ביום גשם.
למעשה זהו אחד הפרמטרים החשובים בתהליך הפקת היין.
פרמטר נוסף וחשוב - הבקרה על כל תהליך הייצור צרגע הבצירה, ועד הגיעו לכוס.
האויב מספר אחד של היין: אור, ואוויר.
גורמים נוספים שמשפיעים על איכות היין:
1. זן הענבים.
2. איזור הגידול - טרואר. סוג האדמה, וכו'.
3. שנת בציר - האקלים משתנה משנה לשנה. שלג / חמסינים יכולים להשפיע. לכן, שנה עם מזג אוויר טוב תניב בציר מוצלח.
4. הכרם: צפיפות הענבים משפיעה על כמות הסוכר ועל האיכות. זמירת העלים משפיעה גם כן.
5. יום ושעת הבציר*.
כמו כן אם הבציר הוא ידני או מכאני. במכאני הענבים יכולים להתחיל לתסוס טרם הגיעם ליקב.
יין מאוד איכותי הוא יין שמיוצר וממולא בשאטו, כך שהמרחק בין היקב לענב הוא 0.
6. תסיסה.
7. יישון - איכות החבית בה היין מתיישן.
החבית עוברת עיבוד ושריפה, מה שנותן את הטעם ליין - וניל / טבק, וכו'.
כיצד מקבלים יין אדום או לבן?
הרבה חושבים שצבע היין תלוי בצבע הענב - לא נכון.
יין לבן / אדום לא תלוי בצבע הענב - אלא הוא תלוי בקליפה - עם / בלי קליפה.
יין עם קליפה - אדום. בלי קליפה - לבן*.
נמשיך, עם סוגי יין:
יין יבש - כל הסוכר הפך לאלכוהול.
חצי יבש - עצרו את התסיסה לפני שהכל הפך לאלכוהול.
תסיסה: הפיכה של הסוכר לאלכוהול.
שמפניה: יין שעבר תסיסה שנייה בבקבוק, שיוצר בחבל שמפיין בצרפת. לא זן של שנה אחת - ערבוב.
התסיסה השנייה בשמפניה גורמת לבועות.
קונייאק: ברנדי* שיוצר בחבל קונייאק.
בדרך כלל יין יהיה יין בלנד - כלומר, שהוא אינו מזן אחד אלא ערבוב של זנים שונים.
למעשה, חלק גדול מהיינות הם יינות בלנד, כלומר מזנים שונים. התנאי: לפחות 75% מזן אחד.
* נמרוד מפורום יין בתפוז מעיר ש:
יין אדום חייב להיות מענבים אדומים -יין לבן לעומת זאת יכול להיות משני צבעי הענבים.
וגם שברנדי הוא תזקיק של יין.
* המשתמש kink מפורום יין בתפוז מעיר ש:
עד המאה השמונה עשרה לא שתו מהחבית, זה מינוח לא מדויק.
אנשים פרטיים שהפרוטה הייתה מצויה בכיסם היו קונים חביות וכן סוחרי היין.
סוחרי היין לרוב היו בעלי החביות ובחנויות שלהם אכן היו חביות של יין מסוגים שונים.
לא שתו מהחבית היו ממלאים את זה לבקבוקים או אמפורות וכל מה שהיה אז,
הרי האנשים הפשוטים לא החזיקו חביות אצלם.
לגבי הבציר, לא בוצרים ביום שמש או ביום גשם זה גם לא הכי נכון. בארץ בוצרים לפנות בוקר כשהענבים
קרים מכיוון שאנחנו ארץ חמה. בבורגון לא בוצרים ביום גשם על מנת שהענבים לא יפגעו,
אך אין ממש בעיה למעט ללכת בין הכרמים ולבצור ביום גשם רק שזה לא נוח להסתובב בבוץ.
בנוסף יש שם ימי עם שמש חורפית וטמפרטורה נמוכה יחסית אז אין בעיה לבצור.
בציר ביום כזה או אחר זה עניין של אקלים ברובו.
יינות חצי יבשים ויבשים זה לא עניין של עצירת התסיסה זה גם מתי בצרו:
בצרו מאוחר - יותר סוכרים. בצרו מוקדם -יותר חומצה, פחות סוכרים.
מרלו לא בהכרח רך ופירותי, זה השימוש בעולם החדש אולי לביטוי של מרלו,
בצרפת יש כמה מרלואים שמסוגלים לשבור לך את השיניים בשנים הראשונות.
שיראז מאוד פירותי, סירה יותר בשרני\עור, מעושן, ריח של אבק שריפה וסיגליות.
סוגי יין: אדום / לבן, וסמוק.
- אדום: קברנה סוביניון - המלך. מרלו - יין רך / פירותי. שיראז / צרפתי - סירה.
- לבן: שרדונה - המלך של הלבנים. סוביניון בלאן - המלך לשעבר.
- חד זני / בלנד: הסף כפי שנאמר - 75%.
- מתיקות: יבש / חצי יבש.
- אופני הכנה וייצור: צעיר / צעיר מאוד. תקופת יישון.
- סדרות: לדוגמה יינות רמת הגולן - גמלא - > ירדן -> קצרין. קצרין הכי טוב, לא מיוצר כל שנה.
- יינות מאוד איכותיים: כרם יחיד.
איך טועמים יין?
כאשר טועמים יין מסובבים את הכוס.
הסיבה לכך היא שחרור ארומות של היין, ואז הרחה של היין.
שלב שני הוא מבט ביין - אם היין צלול, וכו'.
אם שאלתם את עצמיכם תמיד
מה הסיבה לכך שלכוסות יין יש רגל- התשובה פשוטה - למנוע מהיין
להתחמם כאשר אוחזים בכוס.
צליל - בהשקת שני כוסות - חלק מהטקס.
כאשר טועמים יין תמיד הולכים מהקל אל הכבד.
מהלבן אל האדום. הצעיר אל הבוגר.
כה אמר המומחה: טעם ביין לוקח לגבש שנים.
איך טועמים בפועל?
ראשית מגרגרים את היין בחלל הפה. מרגישים את הטעם.
הסיבה לגרגור בפה היא כיון שאיזורים שונים בלשון ובחיך אחראים על טעמים שונים.
בטעימות מקצועיות בהן טועמים סוגים רבים של יין - רוקקים את היין למרקקות. לבליעה אין משמעות.
קניית יין
מחיר היין משתנה בין חנות למסעדה. המחיר אינו ערובה לאיכות!
המחיר הוא לעיתים כפונקציה של שנת בציר - יותר יקר.
בייקבים תמיד היין יותר יקר, וזאת על מנת שלא להתחרות במפיצים.
המומחה אינו ממליץ לרכוש תוך כדי טיול / נסיעה בייקב כיוון שעד שתגיעו הביתה היין יתקלקל בבגאז'...
לא תמיד מוצדק המחיר על שנות בציר ישנות.
במסעדה טובה - מומלץ לבחור יין בוגר. תמיד לשאול אם יש דיקנטר. דיקנטר גורם לכך שהיין יבוא במגע עם אוויר - חמצון מהיר יותר.
דיקנטר - רק ליין אדום - קדרור. הדיקנטר גורם לביסולפיט / גפרית להיעלם.
יין אדום - שותים בכוסות גדולות.
יין לבן בארוחה - צריך להיות צונן. לאחר חצי שעה מאבד את הטעם.
במסעדה אפשר להביא יין מהבית אם לא קיים בתפריט.
התאמה לאוכל
כלל - תמיד הולכים לפי המנה העיקרית. כבד אווז - הולך עם יין קינוח.
חומץ - לא הולך עם יין.
אוכל מתובל עם תבלינים חריפים - לא הולך עם יין.
דגים - יין לבן.
שוקולד - לא הולך עם יין.
יין קינוח: יין מתוק שמקובל לשתות בסוף הארוחה.
יין מתוק הוא יין שהפסיקו את התסיסה שלו לפני הזמן, וחיזקו אותו.
גרמניה חזקה ביינות לבנים.
ישנם כמה סוגי יינות קינוח.
הגשה:
כאשר מגישים יין חשובה מאוד טמפרטורת ההגשה
- יין אדום מומלץ להגיש בטמפרטורת החדר, כ - 18 מעלות.
- יין לבן - 8 מעלות.
- שמפניה: 2 מעלות.
כוסות - להקפיד על כדרור.
יין לבן: מומלץ לא להשאיר פתוח. דבר נוסף ביין לבן מומלץ להשתמש בשנת בציר האחרונה.
השקת כוסות: ערבוב עם היין של בעל הבית. הפעלת חוש השמיעה בעת השקת הכוסות.
אגב, הסיבה בגללה אומרים לחיים כאשר שותים יין:
לחיים ולא למוות - פעם היו הורגים על ידי הכנסת רעל ליין.
אחסון:
לאכסון היין חשיבות רבה בשמירה על איכותו. יין מאכסנים במקרר ייעודי ליין ולא בפריג'ידר.
מקרר ייעודי שומר את היין בטמפרטורה קבועה. מקרר רגיל - לא טוב ליין.
את היין מאכסנים בחושך. בשכיבה. במקום יחסית קר.
יין לבן לא מומלץ להשאיר פתוח.
לסיום, המלצה על יקבים טובים:
יקב רונטל, רמת הגולן, הרי גליל - יראון - היין הכי טוב.
הכי טובים: Grand Vin - Castel. יקב Yatir - Yakir Forest.