הו ברצלונה ברצלונה! שלושה ימים וקצת בברצלונה

מאת: הדס קדרון

ברצלונה, עיר החומר שיש בה נחת לנפש. עיר שיש בה כוח לעודד נפשות דואבות. צער בשל דבר מה אפפני ערב צאתי לברצלונה, נפש רגישה שיש בי נאבקת על שלוותה ולעיתים מפילה חללים בדרך. ברצלונה הייתה המלחמה הפרטית שלי לרוגע ולתובנות פנימיות. עת נכנסו לחדרנו במלון, נשמטו כל כלי המלחמה, שלוות עולם אפפה אותי וחיוך הופיע על שפתי.
מאותה עת, ברצלונה האירה לי פנים. היופי שפע מכל פינה ולא יכולתי להתכחש לו. יופי הנופים, יופי המבנים, האדריכלות, הגנים, הרחובות, האנשים ואפילו הטכנולוגיה. התאהבתי אפילו במטרו. כאילו היה קופידון יורה בי חיצים ומעורר אותי להתאהב בכל אשר נקרה בדרכי.
טוב, למען ההגינות, אולי לא התאהבתי בכל דבר אבל התחושה הכללית שאפפה אותי הייתה של ילדה מאוהבת, כזו שמתקשה לראות את הפגמים במושא אהבתה, וגם אם היא מבחינה בהם היא מקבלת אותם בסלחנות ומפנה ראשה לעבר פניו היפים. ברצלונה הייתה נהדרת ויפה גם כאשר בסה"כ טיילנו להנאתנו ברחובותיה, או חיפשנו את החנות הכשרה, או פסענו בדרכנו למטרו. גם המעברים בין אטרקציה לאטרקציה היו בעיני אטרקציה בפני עצמה. את ברצלונה כנראה לא קשה להפוך למושא אהבה.

שפע הרגשות והחוויות והתחושות משמשות אצלי בערבוביה ולכן, על מנת לנסות להבהיר את אשר עבר עלי, ואף אולי להעניק כמה טיפים נחמדים מניסיוני, אנסה להתחיל וגלול את סיפור המסע ע"פ סדר כרונולוגי;

טיפים כלליים:

1. להכין תוכנית מפורטת מראש, מה עושים כל יום, כולל שמות מדוייקים באנגלית: מספרי רחובות, שדרות, קווי רכבת וכו'.
תאמינו לי שזה יהיה מאוד שימושי כאשר תשבו ברכב מול ה - GPS ותזינו את היעד הבא שלכם...
טיפ נוסף ל - GPS: כדאי לעבוד עם מספרי מיקוד. לעיתים כאשר נמצאים במדינה שאינה דוברת אנגלית (כמו שוויץ למשל - שם בחצי אחד מדברים צרפתית ובחצי השני גרמנית...) לך תמצא עכשיו את הרחוב או הכתובת המדוייקת. לכן, הרבה יותר קל לעשות חיפוש כתובת על פי מספר, ואז ה - GPS כבר מציע את הרחובות באותה כתובת, ובקלות מאתרים את הרחוב.
בכלל כדאי מאוד להכיר את ה - GPS ואת הפונקציות השונות כמו נקודות עניין - Point Of Interest שמאפשרות לאתר בקלות תחנת דלק קרובה, חניון קרוב, מוזיאון, וכו'.

2. להזמין מלונות מהארץ.
ניתן להזמין מלונות בכל העולם דרך האתר:
Booking.com

ולכל החוכמולוגים של "נבוא, ננחת בעיר, נסתדר" - אז לא! ממש לא מומלץ!! כי מקום לשים את הראש סביר להניח שתמצאו - אבל בהרבה יותר כסף!!.
לדוגמה, חדר שדרך Booking.com תשיגו נניח ב - 130 CHF בהזמנה מוקדמת יעלה לכם כ - 200 CHF אם תבואו סתם כך לקבלה ותבקשו להזמין חדר...
אז להזמין לפני!

אגב, נניח שמרוב לחץ ואירגונים לא הספקתם להזמין מהארץ - לא סוף העולם - מצאו מחשב, חיבור לאינטרנט, וטרם הגיעכם למלון נסו להזמין באינטרנט - עדיין יצא יותר זול.

3. לחרוש את הטיפים באתר למטייל - במדור 1001 טיפים:
למטייל
דורש הרשמה קצרה.

4. להכנס ל - Ynet תיירות, מדריך עולמי, אירופה, שוייץ - ולקבל רעיונות לטיולים באיזור.
להכנס לאתר של יאיר זוהר, ולעבור על הקישורים שקשורים בשווייץ:
יאיר טיולים
כמובן, איך לא, להריץ גיגול קצר על שווייץ...

5. לחשב בעזרת Google Maps טווחי הליכה / נסיעה, וגם להדפיס קצת מפות
http://maps.google.com/maps

חוץ מזה שתמיד כדאי שיהיה לגיבוי על כל צרה שלא תבוא..

6. להכין קובץ Word תמציתי עם הטיפים המרכזיים שחשוב לזכור ולקרוא בשדה - תעופה, או בטיסה..

7. לקחת iPod Touch!!! קטן, קומפקטי, מתחבר מכל מקום לאינטרנט עם WiFi - מאפשר לעדכן ת'פייסבוק / טוויטר בזמן אמת. שיחות חינם לארץ עם סקייפ, SMS חינם עם ICQ (שני התוכנות נתנות להורדה חינם מהחנות של אפל), ובין היתר גם משמש כנגן מוסיקה, וידאו, וכו'.
עדיף על לפטופ כבד ומגושם!

איך יוצאים לטיול?

יש את הגישה הסוברת שצריך לתכנן הכל מראש ברמת דיוק מושלמת. אני כמובן יכולה להבין את הראציונאל העומד בבסיס תפיסה זו, אבל אני נוטה להתנגד לה במידת מה. אפשר לצאת עם רשימה מדויקת ולסמן v על כל מקום שעברנו בו, אבל איזה ערך יש לטיול אם לא חווינו את המקומות עצמם והיינו עסוקים בריצת אמוק אל היעד הבא, אל סימון ה -v הבא?
לכן אני נוטה לגישה שיש לסמן קוים כללים לטיול, לקרוא על האזורים, המקומות האטרקציות, להחליט פחות או יותר מה רוצים לעשות באותו היום ולראות כיצד מתקדמים משם. לפספס את הנוף הנשקף מהטירה בהר היהודים רק כי לחוצים להגיע למוזיאון מירו- זו טעות חמורה בעיני. כן מומלץ ביותר להצטייד במדריך טיולים טוב או לפחות ממוצע ומעלה ולנסות להתנהל סביב תחושת הרגע והאתרים הנמצאים באזור הגיאוגרפי בו נמצאים, סביב הקוים הכללים שיצרנו לעצמנו.
אנחנו התנהלנו על פי המדריך של Lonely Planet -"ברצלונה-כאן ועכשיו" משנת 2009, זה הספיק בהחלט אבל אם יש לכם גרסא מעודכנת יותר אני מניחה שעדיף ואף רצוי. הספר מחולק לפרקים לפי אזורים. חשוב מאוד להבחין כשמתכננים טיול אלו אזורים קרובים זה לזה, גילינו שרבים מן המקומות די קרובים למעשה, אע"פ שבתפיסתנו הראשונית המקובעת יצאנו מתוך נקודת המוצא המוטעית שאם מטיילים באזור "האדום" אין לנו מה לחפש באותו יום באזור "הירוק".

בעמוד האחרון של המדריך יש מפה נוחה ומפורטת שאפשר לתלוש ולהשתמש. הצרה היא שהיא אינה מקיפה את כל האזורים המופיעים במדריך ובכלל. יש אמנם מפות בספר עצמו בפתיחת כל פרק המתייחסות לאזור המתואר בספר, אבל הן אינן מפורטות ברמה של רחובות קטנים- מה שבעצם גרם לנו למצוא את עצמנו בסביבת פארק גואל (עליו אפרט בהמשך) בלי יכולת ממשית לדעת איפה אנחנו. לא שזה נורא לשאול אנשים ולהעזר בתיירים נוספים, אבל צריך לקחת את זה בחשבון, ומי שחולה שליטה שידאג למפה אחרת.

מפה נוספת מעולה ומפורטת קיבלנו בתחנת המטרו sants בתחנת מידע לתיירים. היא מפורטת מאוד אבל בספרדית. בעזרת המפה הזו הצלחנו להגיע בבטחה לבית חב"ד החבוי (גם עליו אפרט בהמשך). אגב באותה קומה של תחנת המידע ודי בסמוך יש דוכן פרפורמריה המופעל ע"י ישראלים, בחור בעל שיער בלונדיני ארוך ומעט מתולתל הקורה בשמחה "הולה!" לכל מי שמתקרב, אמנם גילינו אותו רק בשובנו מהנופש אבל גם אז היה נחמד לקבל הנחיה פשוטה בעברית מאיפה עלינו לקחת את המטרו לשדה התעופה.

מלון- אנו לנו בmedium prisma hotel , הוא נמצא ברח' Josep Tarradellas 119-121. סגרנו אותו דרך אתר האינטרנט www.hotels.com
חשוב לציין שהמלון היה אז במחיר מבצע, מה שתאם בהחלט את הכיס הסטודנטיאלי המרוקן שלי. אינני יודעת מהו המחיר הרגיל. המלון קרוב לרח' דיאגונל המפורסם, 7 דקות הליכה מתחנת מטרו, קרוב מאוד לסופר (מעבר לכביש), ולחנות ירקות (מטרים אחדים מהמלון). 4 דקות מ"סטארבקס", 10 דקות הליכה מisamar kosher חנות לממכר מזון מוכן כשר (במחירים מופקעים, אבל כשבא לך שניצל בברצלונה אתה לא מרשה לעצמך להסס). http://www.isamarkosher.com יש להם אורז, תבשילים, עוף, שניצל, לחם, חלות לשבת, גבינות, מוצרים מהארץ; שתיה, זיתים, מיץ וכד'. 15 דקות הליכה מבית חב"ד, 12 דקות ממרכז קניות Lilla '.

כמה נתונים יהודיים;

בית חב"ד נמצא ב- Calle Joan Gamper, Bajos 27. מהמלון הדרך פשוטה אבל צריך לשים לב- יוצאים לכיוון רח' דיאגונל. בכיכר הגדולה (ליד הסטארבקס) הגענו לרח' דיאגונל, אנחנו פונים שמאלה. הולכים כמה דקות טובות, עוברים את המרכז המסחרי Lilla מצד שמאל שלנו. לפני מלון Hilton מצד שמאל שלנו, יש מעין רחבה קטנה ואם מסתכלים היטב בקצה הרחבה רואים שיש מדרגות וכניסה לרח' קטן יחסית- זה רח' gamper. אתם נכנסים אליו. אם עברתם את Hilton- סימן שפיספסתם. בית חב"ד נמצא מצד ימין, הדלת –נכון לזמן שהותנו שם- הייתה צבועה אפור, דלת ברזל, ואפילו עם איזה שלט קטן.







פרטים לגבי מסעדות כשרות ומכולות- מצאנו באתר האינטרנט:
http://www.ltkaplan.com/BarcelonaHeb/BarcelonaJewishCommunityHeb.html
שימו לב שיש שם גם התייחסות לאוכל ישראלי- שהוא לא בהכרח כשר.

תחבורה

הרבינו להשתמש במטרו. כאמור, התאהבתי בו. יש תחבורת אוטובוסים וחשמליות מעולות ככל הנראה, אבל למקומות שאנחנו חפצנו להגיע היה מטרו נוח מאוד ולעיתים העדפנו גם את הרגליים, להלך כך סתם ברחובות ברצלונה זה תענוג אדיר. הרגליים לעיתים כבר התחילו לשרוף אבל העיניים בחנו את הרחובות בהשתוקקות ולא אפשרו לנו לעצור.
כדאי לקנות כרטיס T-10, זה כרטיס נסיעה במטרו ל10 נסיעות שיוצא זול מאוד. חשוב לזכור גם את הכלל שכל עוד נמצאים בתוך המטרו לא משלמים עבור נסיעה נוספת. הדבר רלוונטי כאשר צריך להחליף רכבות בדרך על מנת להגיע ליעד המבוקש.
אגב, כרטיס הנסיעה תקף גם לנסיעה באוטובוסים וחשמליות.

אטרקציות

ערב ראשון: הפלמנקו בבר מסעדה
האטרקציה העיקרית ליום הראשון והקצר שלנו בברצלונה (הטיסה ייבשה לנו את המוח והגענו בשעות הצהרים), הייתה מופע פלמנקו חובבני בבר-מסעדה קטן ונחמד ברח' c`Aribau 242. כניסה למופע עלתה 25 יורו, אם מזמינים גם בירה 33 יורו, אם אוכלים 45 יורו. יש להם מופעים בשעה 20:00 ובשעה 22:00. צפינו במופע של 20:00 והיה די שומם מבחינת קהל, מצד שני, זה אומר שהיה לנו מקום מעולה מול הבמה.
שלוש רקדניות פלמנקו בעלות חזות נאה ביותר, נגן גיטרה וזמר המסלסל בספרדית סיפקו לנו חוויה אותנטית, מלאת קצב וקסם. לקראת סוף המופע עלה רקדן פלמנקו נוסף אל הבמה והרעים בתקתוק פסיעותיו על במת העץ הקטנה. היה זה אקורד סיום מרשים לערב היפה. ללא ספק נחתנו בספרד. החיוך היה פרוש על פנינו ואושר גדול הורגש בלבבות.






יום 1: לה ראמבלה
רח' לה ראמבלה הוא שדרת קניות נאה ביותר המובילה אל הנמל היפיפה וסמוכה גם לאטרקציות נוספות. החנויות ברח' יקרות להחריד ובמרכזו פסיפס מירו המוערך הרבה מעבר למה שראוי. את הרחוב עצמו מעטרים פסלים אנושיים מקסימים ביותר. מלאכית מסוממת, רגאייסט עם סיגריה עצומת מימדים, תינוק עם פרצוף שעיר מדי, נסיכת ברונזה שעומד עם מטריה. קחו בחשבון שמי שרוצה להצטלם איתם יאלץ מטעמי נימוס לפחות לתת איזה טיפ לפסל האנושי הדורש. כאשר ניסיתי באלגנטיות להתחמק מטיפ חטפתי צביטה מהתינוק השעיר. ראו הוזהרתם.



'מארקט דה לה בוקריה'
אל תתנו לעצמכם להתקע בקניות ולפספס את השוק המדהים. 'מארקט דה לה בוקריה'. הכל מסודר בצורה דקדקנית ובצבעוניות מרהיבה. כן, יש גם את כל הבשרים הדוחים התלויים מדיפי ניחוחות שעדיף היה לוותר, אבל גם שפע ממתקים, פיצוחים, ירקות ופירות. ואווירת שוק נעימה כל כך. ניתן למצוא פירות חתוכים בתוך קופסאות פלסטיק קטנות במיוחד למטייל החפץ בהפתעה מתוקה ובריאה, להטענת מצברים להמשך המסע. פטל, מלון, ליצ'י ושאר הפתעות.







הרובע הגותי
אחד המקומות היפים מבחינה אדריכלית. לכל מי שאוהב את הבניה הגותית אדירת המימדים, הציורית והמדוייקת- הרובע הגותי הוא חובה כשאתם באזור! בפרט הכנסיה הגותית אסגלסיה דה סנטה מריה דל פי והכנסיה גארדה לה פמליה בעצובו של גאודי- שאגב בנייתה תסתיים אך ורק בשנת 2026. מדהים כמה זמן נדרש ליצירת אומנות. לכנסיה הראשונה אין כניסה ולכנסיה השניה לא נכנסנו ממניעים אידיאולוגיים. גם המבט מבחוץ היה מעורר השתאות, ושמענו מתיירים אחרים שמאוד מיוחד בפנים. מי שכבר היה באי אלו ערים באירופה וכבר מיצה את כל הקטע של הבניה- אפשר לוותר על הרובע הגותי.
בין כך ובין כך, ברובע הגותי שזורות להן גם אי אלו חנויות תיירים, למכורי הקניות, וגם בית כנסת קטן אחד שהיום נמצא על תקן מוזיאון ולמעשה נקרא "בית הכנסת הגדול".
כניסה למוזיאון 2.5 יורו.

ניתן לראות שם שרידים של ביהכ"נ ולקבל הדרכה על המקום, על היסטוריית המבנה והקהילה היהודית בברצלונה. ההדרכות ניתנות בעברית, אנגלית וספרדית (ואולי גם קטלאנית, את זה לא בדקתי). הממצאים לא מטורפים אבל האנשים נעימים מאוד ויהדות תמיד מעבירה בי רטט נעים. במוזיאון מוצגים יהודיים שנתרמו מתורמים מכל רחבי העולם ואינם קשורים לממצאים שנמצאו במקום עצמו. ספר תורה עתיק ממרוקו, צלחות וגביעי כסף, רעשן כסף יפיפה וכד'. הכתובת המדויקת של ביהכ"נ: marlet 5.

הרובע הגותי (תמונה 1).

המוזיאון הימי
המוזיאון הימי כיום נמצא בשיפוצים ופתוחות בו שלוש תערוכות. הראשונה הייתה תמוהה ביותר ולא ברורה בכלל אבל גרמה לנו להקרע מצחוק. היא כנראה עסקה בסאונד והפיקה כל מיני קולות שהפעילו את דמיוננו הפרוע. השניה עסקה בכרישים ובהתעללות הקשה שהם עוברים. חוץ משני פסלי כרישים מדליקים שהיו בה היא הייתה די מיותרת ומשעממת. השלישית הציגה את השתלשלות והתפתחות התרבות הימית, ספינות וכלי שיט, כלי ניווט וכד'. זו האחרונה הייתה יפה מאוד ומעניינת. הבעיה העיקרית לגביה, ובמוזיאון הנ"ל בכלל ולמעשה במקומות נוספים בברצלונה- הכיתוב באנגלית- אם בכלל קיים- חלקי ביותר. קשה מאוד להבין למה התכוון המשורר כשהניח את המוצג הזה כאן ומה הרעיון הכללי שאמור לאגוד את כל התערוכה. ההתרשמות היא בעיניים ובדמיון בלבד. זה אמנם נהדר אבל הרבה דברים קשה להבין בלי רקע מוקדם. הכניסה למוזיאון מוזלת בשל השיפוצים שימשכו שנתיים, 2.5 יורו במקום 7 או 8.

תמונות: המוזיאון הימי (4 תמונות)

האקווריום-יעד חובה!!
אקווריומים בגדלים שונים מאכלסים אלפי יצורים ימיים מרהיבים ומרתקים. יצורים בצבעים מצבעים שונים. רבים מהם נראים לא אמיתיים כאילו עברו תחת ידיו המיומנות של אמן פוטושופ, שהעניק להם סנפירים מוזרים וצבעים ססגוניים. המגוון עצום ומשאיר אותנו פעורי פה ללא ספק. נראה כאילו כל יצור ימי מזכיר לנו משהו מחיי היבשה שלנו. אנשים עם פרצופים נפוחים, ליצנים, רקדניות ואפילו דג שנראה כמו... קקי.
לקינוח – ואין ספק שזה חתיכת קינוח מפעים- אנחנו עוברים אל מול אקווריום ענק גדוש בדגי חשמל, כרישים, דגי נחש, אצות ופלאים אחרים. מדי פעם אנחנו עוברים מתחת לאקווריום וצופים בהתפעמות בכרישים ודגי חשמל משייטים ממש מעל לראשנו.
אוי לא, רק שהאקווריום לא יתפוצץ פתאום..

שיטוט בנמל וברחובות
את ערב אותו היום סיימנו בשיטוט נעים ברוח הקרירה באזור הנמל, החשיכה התחילה לרדת ואורות הנמל הפליאו בזוהרם. משם המשכנו בטיול חסר מטרה לכיוון המלון שלנו. מצאנו את עצמנו נשאבים אל ההליכה הזאת, חולפים על פני תחנות מטרו – שיכולות להובילנו בקלות אל המלון- לטובת המשך ההליכה. ברצלונה בערב שונה מאוד מברצלונה בבוקר. וההליכה ברחובות 'לא בהכרח תיירותיים בהגדרתם' הראתה לנו קצת מברצלונה האמיתית. אלו השעות בהן התיאטראות ומקומות הבילוי המקומיים מתחילים להתעורר. וגם גילינו להפתעתנו, איך שכחתי, שיש בברצלונה חנויות זולות, ואפילו חנויות הכל בדולר עם מציאות נהדרות.
בסוף אותו היום הרגשתי את הרגליים שלי צועקות הצילו, אבל הלב שלי עלץ.

תמונות: הנמל (3 תמונות)

יום 2: פארק הגואל

את היום הבא התחלנו בפארק הגואל. אמנם כאמור, נגמרה לנו המפה באמצע אבל שילוט וקבוצת תיירים רועשת כיוונה הובילה אותנו אל מחוז חפצנו מתחנת המטרו Vallcarca. הפארק נמצא על גבעה והדרך אליה מתחנת הרכבת היא עליה לא פשוטה, לשם כך באמצע רחוב קטן, כאילו בלי קשר לתפאורה הסובבת אותן, מופיעות מדרגות נעות המובילות אל פארק הגואל. המדרגות אינן רציפות ומדי פעם עלינו להשיל מעלינו את הביגוד המאוד חם שסחבנו איתנו, לחמם שרירים ולטפס. הביאו נעליים נוחות. כן, חביבתי, אני יודעת שחשבת לקחת את הנעל החדשה שקנית אתמול בקניון בנמל, ותרי עליה היום, את באמת לא רוצה לקבל שלפוחיות.
הפארק יפיפה ומשקיף על ברצלונה, הנוף מעורר שמחה. המבנים המשונים שתכנן גאודי והפסיפסים מלאי הצבעוניות והחיים גורמים לי להרגיש בארץ אגדות קסומה. אני מתמכרת לאשליה. אפשר לטייל בפארק שעות ארוכות, לשבת לנוח או לפצוח בפיקניק. מקום פסטורלי ונהדר.
אך אליה וקוץ בה, הפארק היפה מושך אליו אינספור תיירים מרחבי העולם ולכן גם רוכלים העושים פרנסתם מתשוקתנו לנצור את הרגעים היפים בברצלונה לנצח. עגילים ושרשראות בהשראת עיצובי גאודי, פסלונים בסגנון פסיפסי, קסטנייטות ומשקפי שמש ועוד ועוד ועוד. המלצה ידידותית, אל תקנו כלום מהרוכל הראשון שאתם פוגשים, קרוב לוודאי שתמצאו רוכל נוסף בהמשך היום שימכור לכם את אותו מוצר במחיר מוזל יותר. תמונות: פארק הגואל (3 תמונות)

מוזיאון גאודי
אנחנו ממשיכים אל מוזיאון גאודי, שהוא למעשה בית גאודי הנמצא בתוך הפארק. הבית לא גדול במיוחד, וכמובן אסור לגעת בשום דבר. היה יפה אבל לא הרגשתי את האותנטיות שהייתי מצפה למצוא. הכיסאות מאורגנים בצורות לא הגיוניות והכל כאילו ניסו לדחוף כמה שיותר דברים למקום קטן מאוד. הבנתי את השאיפה להראות – אבל התחשק לי יותר לראות (עד כמה שניתן להראות) איך באמת חי האמן. את שרטוטיו וסקיצותיו אני יכולה למצוא בספרים באופן מפורט יותר...למרות אכזבתי, נהניתי מהנברשות, עיטורי התקרה והקירות, ריפודי הכיסאות וגילופי ספסלי העץ. הייתי רוצה את הנברשת הזאת לסלון שלי... את יכולה לארוז לי?

גבעת Tibidabo
מנוף אל נוף, אנחנו נפרדים מפארק הגואל נוצרים בליבנו את גאודי המוכשר וממשיכים אל גבעת Tibidabo המפורסמת. על מנת להגיע יש לחזור למטרו ולקחת מטרו ואוטובוס. בשבתות, חגים וחודשי הקיץ במקום אוטובוס אפשר להגיע אל הגבעה ברכבת כחולה ומדליקה. כשמגיעים אל הגבעה יש לעלות במעין רכבל רכבת משונה שכזה המוביל לראש הגבעה.
על הגבעה מתקני לונה פארק שנראים מרשימים מאוד אבל כנראה לא פועלים בעונה הזו של השנה בימי חול. הנוף יפה מאוד, מבני ברצלונה נשקפים מכל עבר.
גם כאן, יש איזור של פארק ואפשר לשוטט מעט. אנחנו עצרנו לאתנחתת פיקניק בפינת חמד שמצאנו.

הר היהודים –מונז'ואיק
בעיני, זהו אחד ה"היי- לייטים" של הטיול. הר היהודים הוא אזור אחד מופלא המרכז בתוכו את מגוון הדברים שחווים בברצלונה. נופים בדמות הנמל וברצלונה בכלל, צמחיה וטבע, בניה מדהימה. מה עוד תייר בברצלונה יכול לבקש לעצמו?
אל המצודה המדהימה הנמצאת על הר היהודים עולים ברכבל. המלצתי האישית היא לא להעז לשלם על שני כיווני רכבל, אלא לטפס ברכבל ולאחר מכן לרדת מן ההר ברגל; לטייל בין העצים לבקר באיצטדיון האולימפי ובאתרים נוספים באזור, לנשום את האויר. העליה ברכבל מעוררת חווית צפייה שמימית על כל האזור המדהים אך לרדת ברכבל כמוהו כויתור על אחד התענוגות הגדולים של הטיול בהר.
אנחנו לא הספקנו לטייל בכל האזור, למוזיאון מירו לדוגמא לא הגענו, אבל האיצטדיון, מבנה המוזיאון לאומנות קטלנית (שלצערנו לא הספקנו להכנס אליו כי הגענו אחרי 19:00) הם נקודות דרך מדהימות שחבל מאוד לפספס.
אין ספק שהיה זה אחת הימים היותר מהנים ומוצלחים בטיול, על אף העובדה שגם הימים האחרים היו נפלאים מעוררי שמחה וסקרנות. למי שלא לחוץ בזמן -את הר היהודים לבדו כולל האתרים הנלווים אפשר לעשות כיום טיול העומד בפני עצמו. ולשלבו עם בילוי בערב.

תמונות: ברכבל בדרך להר היהודים

הפאב ברח' לה רמבלה
ימים מוצלחים מדי כנראה לא יכולים סתם כך להסתיים בטוב, כאן הגיעה הנפילה הגדולה. היום המופלא הותיר אותנו מרוצים אך עייפים. המוח כנראה לא עבד כל כך טוב ולא ברור מדוע לא הצלחתי לחפש בצורה הגיונית פאב ראוי. נעשה את הארוך קצר, אחרי שמצאנו את עצמנו משרכים רגלינו בחיפוש אחרי פאב ראוי ומצאנו את עצמנו לא פעם מול פאבים שנסגרו או פאבים לקהל הומו-לסבי בלבד, הגענו כאובי רגליים אל רח' לה רמבלה. צייד לקוחות תפס אותנו מן הרחוב והוביל אותנו אל פאב נוראי, גדוש תמונות תועבה, מוזיקה וmtv פתוחים במקביל, וצעירי ברצלונה מפזזים ומרעישים כאילו אין מחר. מזל שהייתה בירה להקהות את החושים.

שורה תחתונה, יש אינספור פאבים מעולים בברצלונה – אנא עשו לעצמכם טובה, חפשו אותם מבעוד מועד כשהמוח עוד פעיל ויעיל.

יום 3: לה ריברה

את היום הבא החלטנו לפתוח בקניות ומזכרות. שמנו פעמינו אל רובע לה ריברה היפיפה. ירדנו בתחנת המטרו jaume 1 ומשם פשוט התחלנו לשוטט בין החנויות והבתים. אחת החנויות המדליקות ביותר היא Arlequi Mascares הנמצאת ברח' Carrer de la Princesa. זוהי חנות מסכות מהממת. יש שם מסכות אדירות עם שלל פרצופים ואישיויות, חלקן בהשפעת ה'קומדיה דל ארטה'. יש גם מאריונטות מלאות הבעה, ומוצרים מעיסות נייר. ואולי תזכו גם לצפות במוכרת מעטרת מסכות בזמן אמת. המחירים לא זולים, אבל לראות לא עולה כסף.
ברובע, גם שלל חנויות בגדים, כלים מקרמיקה וחרסינות, קשקושים, וכמובן מזכרות בשפע, חולצות, פסלונים וספלים. מעולה למי שצריך לעשות השלמות מזכרות. מחיר זול אינו מובטח. פארק דה לה סיוטאדליה
לאחר סיבוב הקניות שמנו פעמינו אל פארק סיוטאדלה. למרות ששמו בעברית טומן בחובו את המילה סיוט- הפארק הוא בדיוק ההיפך הגמור. מדשאות ספסלים, אגמים וטירות. ילדי בית ספר וגן מגיעים לכאן עם גננות ומורות להפעלות. נערים בוגרים משחקים כאן כדורגל, זוגות משייטים להם בסירת פאדלים באגמון, בוגרים באים לכאן לקרוא ספרים. הפארק הזה הוא אחד המקומות השוקקים והיפים. הוא גדוש בתושבי ברצלונה, כולם מגיעים לכאן. ויש סיבה טובה לכך שהוא כל כך פופולרי.

גן החיות של ברצלונה
גן החיות של ברצלונה נמצא בצמוד לפארק סיוטאדלה, אפשר למצוא בו מגוון רב של חיות מיוחדות. גם כאן, אפשר בהחלט לבלות כמה שעות טובות אם עוברים בנחת ואוהבים בע"ח. יש כאן שפע קופים וגורילות, דובים, אריות, טווסים, למות, ציפורי פלמנגו, כלבי ים, דולפינים, אזור זוחלים בו איגואנות ותנינים למכביר, ועוד ועוד ועוד.